אגמון החולה והשמורה

21 דצמ אגמון החולה והשמורה

קצת היסטוריה

מי לא מכיר את הסיפורים על קדחת ומלריה, על מחלות נוספות ויתושים ענקיים שתקפו את חלוצי ארץ ישראל בעת תחילת ההתיישבות המתחדשת בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. כולנו שמענו על זה משהו… ואכן, עמק החולה, ואגם החולה היושב בתוכו הם דוגמא מצוינת לקדחת ומלריה שלא פסחו כמעט על אף אחד שניסה להתגורר בסביבות האגם והביצות המקיפות אותו. ולפיכך, על אף שבמשך שנים היו ניסיונות להקים ישובים באזור, ולעבד את האדמה של הסביבה לאדמות חקלאיות – לא צלח הדבר במשך שנים רבות.

והנה, מה טוב, קמה לה מדינת ישראל. ומדינת ישראל החליטה בתחילת שנות החמישים, שדי למחלות, די לחוסר ההתיישבות בקרבת אגם וביצות החולה – הגיע הזמן לעשות מעשה, ולייבש את הביצה. וכך היה, בין השנים 1951 ל-1958 יובש האגם ויובשו הביצות, ואם לא די בכך הרי שגם הוקמה מערכת תעלות לצורך ניקוז. וכל זאת למען המטרה החלוצית של הוספת שטחי חקלאות.

הקמת החברה להגנת הטבע
היו כמה אנשים אז בארץ ישראל, שחשבו לעצמם כבר אז, שהעניין עלול להביא לתוצאות הרסניות – כמו למשל, להכחיד כמה מינים של צמחים וחיות הגדלות להן באגם ובביצות. האנשים החכמים האלה פתחו במאבק ציבורי רחב, שבעקבותיו נולדה לא אחרת מאשר: החברה להגנת הטבע. אז, הנה כבר משהו טוב שצמח מיוזמת ייבוש האגם והביצות. החברה הצליחה לשמר אזור קטן של הביצות, אך נראה שלא היה די בזה כדי לשמר את כל הזנים המיוחדים והנדירים שחיו באגם ובביצות.

לאחר ייבוש הביצות קמו חקלאים וניסו לגדל על האדמה המנוקזת היטב מעט חקלאות עברית. אך אבוי, האדמה לא הניבה דבר, ואט-אט נזנח הרעיון שיהיה אפשר לגדל באזור משהו.  אם כי, אם נודה על האמת, נראה שהיום אחרי שנים רבות על רוב החלקים המיובשים של המקום מצליחים לגדל חקלאות.

הצפה מחודשת של האגם והביצות
במהלך השנים הבינו שלא רק שזנים נדירים נעלמו מאזורנו בעקבות הייבוש, אלא שחומרים רעילים, שהם אמנם טובים לביצה, אך כעת משאין ביצה זרמו החומרים הללו בחופשיות לכינרת- זיהמו את מימיה והמיטו אסון על דגת הכינרת ופגמו באיכות מי השתייה. ועל זה, אף אחד כבר לא יכול היה לשתוק. זו הסיבה שבשנות ה-90 הוצפו מחדש חלקים משטחי הביצה, והנה כי כן נוצר מחדש, אמנם לא אגם, אבל: אגמון. אגמון החולה.

התוצאה
התוצאה לא אחרה לבוא. היום שמורת החולה, הכוללת בתוכה את אגמון החולה, החזירה אליה מינים רבים של עופות נודדים, והמקום מהווה למעשה את אחד מאתרי הצפרות החשובים בעולם. תאואים ויחמורים חיים שם בשגשוג ובשמחה. אפשר לטייל בשמורה על גשר צף מעל הביצה, לצפות בעשרות צמחי מים מקסימים, ואולי לזכות לראות איזה שפמנון אחד או שניים, איזה צב מים בעל שריון רך, אולי איזו לוטרה שאוכלת משהו על הגדה באמצעות ידיה הקטנות והפרוותיות. לעמוד על מגדל תצפית, ולהביט… ולנשום את כל היופי הזה.



הזמנת חדרים אונליין

הזמנת חדרים אונליין הזמינו עכשיו

דילוג לתוכן